שלום, אורח   התחברות
חיפה פורומים צור קשר
 
תמתין, בבקשה  

ירושלים סיטי - חבל על הפנאי

הפכו אותנו לדף הבית ירושלים המדריך המלא  ל ירושלים, מכיל מידע על מסעדות, בתי קפה, תיאטראות, הצגות תערוכות ועוד הרבה בירושלים.
ראשי לאכול לשתות לשבת לקנות להתפנק לזוז לצאת לישון לקרוא לטייל להתחבר Eng
 
כרטיסים ברגע האחרון
 
 
 
חיפוש למי מיקום, סוג, רחוב ועוד
 
תמתין, בבקשה
 

הצטרפו אלינו

תתחילו לבנות את ירושלים שלכם – המקומות, האירועים והאנשים

תמתין, בבקשה

 
 

תמתין, בבקשה

8.5.2012  
 
 
ללכת או לא ללכת
גולשי האתר משתפים בחוויתיהם מהצגות ומופעים בעיר ועוזרים להחליט בשאלה הקיומית/יום יומית - ללכת או לא ללכת?
כתבות נוספות :
  • מחול תשוקתי
  • אהובת החאן
  • היינו כשוטים
  •  
    על אף פרסומו בשנות החמישים, המחזה "מחכים לגודו" עודנו רלוונטי. כל אחד יכול למצוא לו את התקווה לה הוא מחכה כל חייו ולהזדהות, אך גם לפקפק, עם דמויותיו האלמותיות של בקט
    לחץ לצפיה בגלריה

    מתוך "מחכים לגודו"- צילום גדי דגון

    • כתוב תגובה
    • שלח לחבר
    • שתף בפייסבוק
    • Bookmark and Share


    מחזהו הידוע של בקט, "מחכים לגודו", כבש לבבות רבים על פני האדמה.

    העובדה המדהימה אפילו יותר היא שאותו מחזה אינו יכול להיות מזוהה באמת עם אף רובד בחברה; אף קבוצה לא תוכל לספח את בקט אליה, ולנופף בו כמייצגה הרשמי.

    על יצירות טובות נאמר פעמים רבות שהן ניתנות להבנה ברבדים שונים. במקרה זה, המשמעות שוקעת בהדרגה ומציפה את הנמוך והגבוה בהדף שאין ממנו מנוס. וכך הופך "מחכים לגודו" לסיפור של כל אחד מאיתנו לבד, ושל כל הקיום האנושי יחד.

    קריאת הטקסט מלווה אמנם במועקה, המצטברת בהדרגה, אך מאפשרת גם להפליג בדמיון. הצפייה מסתברת כמורכבת יותר, שהרי המחזה מדבר על הפעולה הנפוצה ביותר שאנו עושים: כלום.

    דידי (ולדימיר) וגוגו (אסטרגון) הם שני טיפוסים שונים: האחד רוחני ומהורהר ואילו השני בעל קצב מהיר יותר, חריף ושנון. הבדל זה בין השניים, בניגוד למצופה, לא מקדם אף אחד מהם לאף נקודה, פיזית או רוחנית. הם יושבים מתחת לעץ ומבדרים עצמם בחילופי מילים חסרות משמעות, ונראה כי הם מדברים על הכול. אולם האמת היא שמהות השיח האמיתית ביניהם חומקת מבעד לדיאלוג הסתמי, ואינה מצליחה לעלות על פני השטח.

    הספק מתחיל לחלחל
    עוזי ביטון בתפקיד ולדימיר ואסי שמעוני, המגלם את אסטרגון, מצליחים ליצוק את הלא כלום לכל שיחה בין השניים. הם אינם מודעים לכך שהחיים עוברים ואנחנו ממתינים להם בהערצה, כמו פורסים שטיח אדום למקרה שמשהו או מישהו ראוי יגיע. זוג הליצנים העצובים בטוחים שגודו רק מתעכב, ושללא ספק בסוף הוא יזכור להקיש בדלת הנכונה; אבל לנו, הצופים בהם מבחוץ, נגמר בהדרגה האוויר לנשימה. מי אמר שהוא יבוא? ומיהו בכלל, הגודו הזה?

    היכולת לשמור את הקסם של המחזה, גם בעיבוד להצגה, טמונה בפשטות ובנאמנות לאופיו הטבעי. השפעת מלחמת העולם השנייה (שהסתיימה שמונה שנים בלבד טרם פרסום המחזה) על כתיבתו של בקט מתחוורת יותר ויותר עם כל תהייה על קדושת החיים, או אולי קדושת המוות. הימים שחלפו מאז מקהים אמנם את הטרגדיה הגדולה של המאה העשרים, אך הכתוב נשאר, התחושות חיות, והבמאי שמואל הדג'ס מעניק להן מקום מרכזי בהצגה. יש תחושה של בלבול על הבמה, שאיפה למטרה מכוונת מחד, ואוזלת יד מאידך, לעשות מעשה ברגע האמת.

    אל איכויות המשחק, המופלאות בניקיונן ובכוונה האמיתית לכל מילה שנזרקת לחלל האוויר, מצטרפת בכישרון רב המעצבת רקפת לוי, המופקדת על עיצוב החלל והתלבושות. לוי מאפשרת לחלל עצמו לתפקד כדמות מרכזית בהצגה: מעל ראשיהם של דידי וגוגו תלויים שקים גדולים, מהם נוזל חול באיטיות אך בהתמדה. הם מביטים למעלה, מסתכלים על החול הנערם על פני הקרקע, ותוהים מה יקרה קודם. האם יאזלו הגרגרים בשעון החול האינסופי, או שמא גודו יגיע?

    התלבושות, בעיצובה של לוי, מעניקות ליצירה אווירה חלומית הזויה. הטלאים המרופטים מצליחים להקצין בו זמנית את שני צידי המטבע של האדם: כרס מנופחת המלאה בשחצנות, ורגליים דקיקות, המתקשות לצעוד על הקרקע, ייתכן ובשל משקלה של הכרס אותה עליהן לשאת.

    אנחנו לא יודעים אם גודו אכן קיים; אנחנו גם לא נדע לעולם. אך אם נלך בדרך שמתווה עבורנו בקט, התקווה נעוצה בכך שלעולם לא נפסיק לצפות לו. הם חיכו לגודו, אנחנו מחכים למשיח, כל אחד והתקווה שטמונה בליבו, תהיה אשר תהיה. העיקר שלא נוותר. מי יודע, אולי בסוף הוא עוד יגיע.

     


    "מחכים לגודו", הפקה של תיאטרון פסיק
    מבוסס על מחזהו של סמואל בקט
    בימוי: שמואל הדג'ס
    משתתפים: עוזי ביטון, אבי שמעוני, חביב מזרחי, ליאור שגיא, נחמה פרל, גיא ישראל
    עיצוב חלל ותלבושות: רקפת לוי
    מד עלות/שווי: בית מזי''א מפרגן במחיר נמוך וקבלת פנים נעימה. מומלץ בחום

     

     
    שלח לחבר שתף בפייסבוק כתוב תגובה
     
    עוד בירושלים סיטי
    לחץ לצפיה בזקנים חסרי מנוח
    זקנים חסרי מנוח
    "לצוד פילים" מסתמן כלהיט הישראלי של הקיץ, אבל איתמר רייצס עדיין מאמין שרשף לוי מסוגל ליותר
        
    לחץ לצפיה בצוללת צהובה - המקום למוסיקה
    צוללת צהובה - המקום למוסיקה
    הצוללת הצהובה, מלבד מועדון ההופעות המוכר, הינה מרכז מוסיקה ותיק, אשר מקיים מסלול בגרות במוסיקה לתלמידי תיכון, פרויקטים לקידום הרכבי נוער ובוגרים ירושלמים, בית ספר לסאונד, חדרי חזרות ואולפן הקלטות.

    הצטרפו אלינו

    תתחילו לבנות את ירושלים שלכם – המקומות, האירועים והאנשים

     
    רוצה שידעו מה את/ה חושב/ת ? להוספת דעתך לחץ/י כאן
      תמתין, בבקשה
    הצגות| הרצאות| מוסיקה, הופעות| מופעים| מכירה| מסיבות| סדנאות| סיורים| ספורט| פסטיבלים| שווקים| סרטים| תערוכות
    מפה של ירושלים| בעל עסק| שאלות ותשובות| תקנון Mycity| כל הזכויות שמורות (c) סיטי אתרים בע"מ | תקנון האתר | אודות | פירסום אירועים בירושלים | עלו על המפה
    פרסום חנוכה בירושלים | חנוכה 2012 בתל אביב, מסיבות, ארוחות | חנוכה 2012 בחיפה, מסיבות, ארוחות | חנוכה 2012 בירושלים, מסיבות, ארוחות | חנוכה 2012 בהרצליה, מסיבות, ארוחות
    פרסום סילבסטר בירושלים | סילבסטר 2013 בתל אביב, מסיבות, ארוחות | סילבסטר 2013 בחיפה, מסיבות, ארוחות | סילבסטר 2013 בירושלים, מסיבות, ארוחות | סילבסטר 2013 בהרצליה, מסיבות, ארוחות
    פרסום מסעדות, בתי קפה בירושלים| בתי קפה בתל אביב| מסעדות בתל אביב| יוגה, כושר בתל אביב| טיפוח, ספא בתל אביב| Barcelona| ג'אז בים האדום 2011|
    תל אביב : הצגות, מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Tel aviv
    חיפה : הצגות, מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Haifa
    אילת : הצגות,מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Eilat
    הרצליה : הצגות,מופעים| הרצאות| מוסיקה, הופעות| תרבות | מסיבות| סדנאות| סרטים| אמנות| מסעדות| ברים| בתי קפה| חנויות| טיפוח| כושר| מלונות| מפה| Herzliya